דנה הגיעה אלי כי היא לא ידעה מה היא רוצה לעשות בעתיד. היא עובדת היום כמהנדסת אלקטרוניקה בתפקיד שהיא לא מעוניינת להמשיך בו אך היא מתלבטת (וגם קצת חוששת) האם לעזוב. בכל זאת היא כבר עובדת במקום הזה מספר שנים, והיא מכירה את העבודה על בורייה ויכולה לעשותה בעיניים עצומות ולכאורה מאוד נוח לה.
אבל… משהו לא מניח לה להמשיך, היא רוצה להתפתח, היא רוצה לעבוד בארגון גדול, מסודר וממותג יותר, היא רוצה ללמוד ולעבוד עם כלי פיתוח מתקדמים יותר ובשורה התחתונה היא רוצה להרגיש מאותגרת ולהנות ממה שהיא עושה (מה שלא קורה כל כך היום).
אם דנה הייתה מתייעצת עימכם מה הייתם מציעים לה? סביר להניח שלעזוב. נכון…?
זה גם מה שאני יעצתי לדנה. "אבל אני חוששת" היא אמרה. זה לא מובן מאליו לקבל החלטה לעזוב מקום עבודה שיש לו יתרונות לא מעטים (למרות החסרונות). ויש לא מעט אנשים הזקוקים להרבה אומץ כדי לבצע את השינוי. "אך" אמרתי לדנה, "את לא קמה מחר ועוזבת, יש לך פרויקט ואת צריכה לתכנן ולהוביל אותו. קראי לו "פרויקט מציאת מקום העבודה הבא שלי" ואת זה כפי שאתם בטח יודעים לא עושים בזבנג וגמרנו.
כך התחלנו צעד צעד למפות מה דנה צריכה לעשות : מיפינו פערים בידע שכדאי להשלים, הסתכלנו על רשת הקשרים שלה ושאלנו עצמנו האם כדאי להרחיבה ואם כן למי? דיברנו על כלי החיפוש שבהם היא משתמשת והאם הם מספיקים? זיהינו אנשי קשר שכדאי לה לפנות אליהם ובאילו נושאים, דיברנו על קביעת לוחות זמנים ועל כך שלא צריך לעשות את כל הפעולות ביחד אלא לקבוע מה כעת ומה בהמשך.
וכך בלי לחץ ועם לוחות זמנים שמתאימים לזמן אותו היא יכולה להקדיש לפרויקט החלה דנה להתקדם. ככל שעובר הזמן דנה מרגישה כי היא מקדמת ומתקדמת בתהליך חיפוש העבודה ויש כבר תוצאות שמחזקות אותה כי אכן היא עושה את הצעדים הנכונים.
אני מתעדכנת ומרגישה גאה בתהליך אותו דנה עוברת – זה בהחלט אפשרי!
**מוקדש לכל מי שמתלבט האם זה הזמן לעשות את הצעד הבא בקריירה שלו.